• חגית אילון

תרבולוקיישן


**היום אני מארחת בבלוג את דנה כהן-ברק. דנה ואני הכרנו במהלך לימודי התואר השני בסוציולוגיה ארגונית. דנה עבדה כמנהלת הדרכה אזורית ויועצת ארגונית בחברת הדלק "פז" ולפני שנה וחצי יצאה לרילוקיישן בשיקגו. היא כותבת כאן גם על רילוקיישן וגם על תרבות ארגונית. מה הקשר בין השניים ומה ואיך כדאי להתכונן לפני שמגיעים לתרבות בארגון חדש או תרבות שונה בארץ חדשה**

אז הסיפור שלנו מתחיל לפני קצת פחות משנתיים. ארזנו את עצמנו, 5 נפשות עם 10 מזוודות ועברנו (לזמן מוגבל מראש) לשיקגו. הסיבה הרשמית הייתה fellowship של בן זוגי, אבל ראינו בזה גם הזדמנות משפחתית.

נערכנו, הכי טוב שיכולנו. שוחחנו, בדקנו, שאלנו בכל מדיה אפשרית. תהינו, חזרנו בנו, שוב חזרנו בנו, עשינו חישוב מסלול מחדש, והכל... מרחוק.

הכרנו את כל האפשרויות שעומדות בפנינו ועשינו עבודת הכנה בכלל לא רעה... לבסוף בחרנו את מה שנראה הכי נכון לצרכים המשפחתיים שלנו וגם הכי דומה שניתן לאופי החיים שלנו בארץ.

הרגשנו סופר מוכנים!!!

הנחיתה הייתה רכה מהרבה בחינות, לא היו דרמות גדולות והיה נראה שאנחנו בדרך הנכונה. אבל ככל שהזמן עבר, התחלנו להבין כמה לא הבנו שאנחנו לא מבינים. כמה כל דבר שנראה פשוט ותמים, שהתנסינו בו מיליון פעמים קודם בארץ, הוא חדש, מלחיץ ושונה.

החל מהדרך שבה אתם מברך לשלום או נפרד, האופן בו כותבים הודעה, מזמינים לPlay date ועד ההתנהלות בסופר, בבנק או אצל הרופא.

בהתחלה התייחסנו לדברים במעין גישה מתנשאת "זה ממש לא כמו אצלנו...", זה שונה וכמובן פחות טוב מהמוכר והידוע.

הנימוס הזה נראה לנו צבוע, חיוכים שמפוזרים בכל הזדמנות לא היו ברורים לנו, והג׳נטלמניות בכביש הייתה ממש הזויה.

בהמשך היינו מזועזעים מהאופן שבו הם מתייחסים לכינים או לדלקת גרון, שאופיינו בתכתובות, הרחקה מביה"ס, רתיעה כללית, מבלי לשכוח הפניות לגורמים מומחים לטיפול בצרה. (כן, כן, יש פה אנשים שמתפרנסים מטיפול בהרחקת כינים ושאר חיות).

עם הזמן הפנמנו את הדרך והשיטה, ואפילו התחלנו לחבב את מה שנראה לנו בהתחלה קר ומנוכר, למדנו ליהנות מ"זמן משפחתי", התחלנו להשתמש בשפה ובכללי ההתנהגות המקובלים פה ואף להעריך אותם, מה שנראה בהתחלה כמעין מפלצת מאיימת וקשה לפיצוח, התגלה כמציאות פשוטה, נוחה וקלה לתפעול.

ומה בין זה לתרבות ארגונית?

אחד הדברים הראשונים שפוגשים בתרבות חדשה הם הסמלים והנראות, כלומר איך הארגון נראה בעין למי שמגיע מבחוץ, דברים שניתן להבחין בהם כמו: קוד לבוש, שפה, מסרים כתובים וכיו"ב. במקום בו אנו מתגוררים בולט מאוד נושא הניקיון והטיפוח, הרחובות נקיים מאשפה, הדשא מכוסח והעצים גזומים.

השלב הבא הן הנורמות המקובלות למשל: שמירה על מרחק מסוים ממי שעומד לפניך בתור, אריזה של הקניות על ידי עובדי המקום בתוך שקיות נייר או ניילון על פי בחירת הלקוח, הפרדת הקניות על ידי ״פס מפריד״ ממי שלפניך.

כל אלו מבוססים על אמונות, תפיסות וערכים שתואמים את המקום. לשם ההמחשה אתן דוגמא: כבר לפני שהגענו הבנתי שרישיון הנהיגה הישראלי והבינלאומי שברשותי יכול לשמש אותי למספר חודשים ולאחר מכן אצטרך ללמוד לתיאוריה ולעבור טסט. לכאורה, החוקים דומים, אולם החוק פה מותיר הרבה לשיקול הדעת של הנהג. לא אעמיק בחוקי הנהיגה אבל כאן התרבות הארגונית נכנסת לתמונה, ומותירה השפעה רבה לנורמות המקובלות ולתפיסות והאמונות, כשהיא משאירה לנהגים פתח לחשיבה ולהבנת תנאי הכביש המשתנים. בהתחלה, פשוט לא הבנתי איך זה עובד, ואיך לא נגרמות תאונות, כי בתרבות הארגונית ממנה אני מגיעה זה כנראה לא היה מצליח... אבל פה זה עובד מצוין!

ערכים של כבוד, סבלנות וסובלנות הם המשפיעים על התנהגות הנהגים בכביש.

מה שאני מנסה להמחיש הוא, שתרבות (גם ארגונית) כוללת מספר רבדים וככל שמעמיקים, מבינים ומפנימים איך זה עובד וגם למה. אי אפשר להיות בן תרבות ביום אחד אם הגעת מתרבות אחרת... זה לוקח זמן, זה תהליך ארוך ומשמעותי, בדיוק כמו רילוקיישן, אבל כדי שזה יצליח דרושה פתיחות, גמישות והבנה שיכולות לקרות המון טעויות בדרך, חלקן מביכות, אבל רק התנסות, הימנעות משיפוטיות ו"ראש פתוח" יוכלו להביא ללמידה מעמיקה.

אז איך להערך לקראת תרבות (גם ארגונית) שאנחנו לא מכירים?

  • ללמוד מהמקומיים: להתבונן בסיטואציה קצת מבחוץ כשרק מגיעים. לפעמים זה מקדם אותך בהבנת התרבות, המקום והדברים המקובלים. אם נחשוב על דוגמאות ארגוניות: קוד הלבוש, השעה המקובלת לאכול ארוחת צהריים ומה ואיפה אוכלים (תן ביס וכאלה) וגם מי אוכל עם מי.

  • בשלב השני שווה להתנסות ולגלות שהשד לא כזה נורא... לא כדאי לשמר תרבות קודמת בכוח, לפעמים זה פשוט לא מתאים ויכול להתפרש באופן בו אתה בוטה, לא מנומס ולא תואם את המקובל.

  • לבסוף כשכבר הפנמנו מה קורה, מי נגד מי, מה רצוי ומה פחות מומלץ וכשאנחנו כבר חלק מזה, שווה ליהנות מהסביבה החדשה ואפילו לבחון האם/ מה מתאים להמליץ או להטמיע מהתרבות הארגונית שבאנו איתה מהבית. אנחנו למשל, בחרנו לחגוג יום הולדת 5 בדרך שאינה טריוויאלית ומקובלת פה, בבית, כמו פעם... זה היה שונה מכל מסיבת יום הולדת אחרת שנחגגה, אבל נרשם כהצלחה בעינינו ובעיני בני התרבות החדשה שלנו. דוגמא נוספת, ארגונית: במקום בו אני עובדת בשיקגו, במהלך ישיבות הצוות, מקריאים בסבב מאמרים מחקריים. על מנת להעשיר את הידע. כלומר, כולם קוראים את המאמר יחד. בעיניים שלי זה נתפס לעיתים כבזבוז זמן, שניתן יהיה לייעל על ידי קריאה מראש והכנה, וכן העצמה של עובדים על ידי הצגת תחומים. כל עובד מציג את המאמרוהמסקנות שלו, בצורה זו ההספק גדול יותר. פרקטיקה שבארגונים ישראליים די נפוצה.

  • על מה בכל זאת לשמור בתהליך היכרות עם תרבות ארגונית? על האני שלי/ ערכים שלי. אני מאמינה שעולם הערכים שאיתו אנו מגיעים הינו חלק בלתי נפרד מה"אני" שלנו ולכן לא ניתן יהיה לשנותו בקלות, במידה והערכים מתנגשים עם הנורמות במקום צריך לבחון כיצד לעדן אותן או להימנע מהחצנה שלהם בשלב הראשון. דוגמא לכך היא שבן זוגי החליט להתבדח עם חבריו לעבודה בנושא ההיסטריה מחיידקים ומחלות, מה שהתקבל באי הבנה ואף בהרמת גבה.

זו הייתה החוויה שלי בתרבות חדשה על קצה המזלג, מקווה שהצלחתי להאיר את עינכם.

ושניה לפני שזה נגמר... אם בכל זאת הייתי יכולה לקחת איתי משהו, מהתרבות האמריקאית, לישראל בתוך המזוודה, ללא ספק הייתי בוחרת בCOSTCO, שאם לומר את האמת בתום הביקור הראשון שם נשבעתי שאני לא חוזרת, אחרי שלא הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים, אבל היום מעדיפה את התרבות הארגונית שלי באריזות גדולות וב- ONE STOP SHOP!!!

#תרבותארגונית #ייעוץארגוני #רילוקיישן #תרבות #מעברלשיקגו #משולששיין #משולשארגוני #ארגון #חוויתלקוח #חוויה #סוציולוגיהארגונית #ישיבותצות #פיתוחהדרכה

268 צפיות

לכל עסק יש לקוחות. הייעוץ שלי שם דגש על החוייה של הלקוח, צרכיו והרצונות שלו תוך הלימה עם היעדים העיסקיים של העסק. 

ליווי אישי למנהלים הכולל מיקוד בניהול הצוות וביעדים. ניהול קונפליקטים והנעה.

ייעוץ קריירה שבונה תהליך ממוקד העוסק במציאת כיוון חדש וחיפוש עבודה נכון ומתאים לעולם החדש. 

ייעוץ וליווי לארגונים. תהליכי ייעוץ עמוקים לארגונים בסדרי גודל שונים. כולל הנחיה וליווי לעסקים קטנים, ניסוח חזון, בניית תוכנית עבודה והוצאתה לפועל.