אחרי החגים שמח לכולם!
מתבשל לכם שינוי כלשהוא בחיים או בעסק ואתם לא יודעים מאיה להתחיל?
הפוסט הזה בשבילכם! שמחה מאוד לארח שוב את דנה כהן ברק, שכבר התארחה בבלוג בפוסט הזה
לפוסט נוסף שמדבר על החוויה שעברה והקשר לארגונים ועסקים.
קרה לכם פעם שבמקום העבודה שלכם החליטו לבצע שינוי ארגוני? הטמעה של תוכנה חדשה, מעבר
למבנה רזה או חלילה החלפת המנכ"ל?
רוב האנשים, לפחות אלה שאני מכירה, לא אוהבים שינויים, זה מפחיד, מלחיץ, מערער ואפילו יכול לגרום לחוסר ביטחון...
שינוי מוציא אותנו לרוב מאיזור הנוחות שלנו, ״מהשגרה המבורכת״, מה שלפני רגע יכולנו לעשות בעיניים עצומות, דורש עכשיו מאמץ, ללמוד דברים חדשים ולהתעמת עם אתגרים (שלא לומר קשיים וחרדות) לא פשוטים. במידה מסוימת זה מרגיש כמו להתהלך בחשיכה בשביל לא מוכר שעלול להפתיע ולתפוס אותנו לא מוכנים.
מצד שני, שינוי נולד מתוך מחשבה שיש צורך בתנועה, בצמצום פער שנוצר, על מנת להגיע למקום טוב יותר – אישי או ארגוני.
לפני שנתיים יצאתי לרילוקיישן עם משפחתי. שפה, תרבות, מנהגים ואנשים חדשים ובעיקר שום דבר מוכר. אז מאיפה מתחילים???
כיועצת ארגונית ראיתי הקבלה בין התהליכים והתאוריות הארגוניות, לאלה שחווינו יחד כמשפחה. ריכזתי כמה שלבים שיוכלו לעזור לכם להכניס קצת סדר לבלגן, לכל שלב הבאתי דוגמא אישית וארגונית. אם אתם עומדים בפני שינוי – הפוסט הזה הוא בשבילכם!
1. ראשית, עלינו להגדיר מטרות ויעדים, לשם מה? מה המטרה? איזו תועלת התהליך הזה עשוי להביא?
אנחנו החלטנו שאנחנו הופכים את המעבר למעין טיול גדול, ממצים את הזמן והאפשרויות לטייל, להנות ולצבור חוויות. וכך גם עשינו, ניצלנו את החופשות לטיולים.
בשינוי ארגוני חשוב להגדיר בפשטות מה אנו רוצים להשיג בתום התהליך למשל – צמצום תקציב מ-X ל-Y בשנת העבודה הקרובה.
המטרות שאנו מגדירים חייבות להיות פשוטות, בהירות ומובנות, על מנת שינחו את הדרך הכללית.
2. לאחר מכן, חשוב שנגדיר אמצעים, מה נדרש מבחינה כלכלית, נפשית ורגשית כדי להשיג את המטרה שלשמה יצאנו לדרך? אילו כלים ומיומנויות יעזרו לנו?
לפני המעבר חשבנו מה עושים עם הבית שלנו בישראל, כמה תעלה לנו המחייה בארה"ב (שכירות, בתי ספר, חוגים וטיולים), החלטנו שבהתחלה אני אהיה זמינה לילדים ולצרכים שלהם ולא אחפש עבודה.
בארגון כדאי לבדוק מה המשמעויות הכלכליות, מי הם גורמי המפתח פנים וחוץ ארגוניים, מהי תקופת הזמן הנדרשת ללמידה ולהטמעה, כדאי לבדוק מה עשו המתחרים ומה הכי נכון לארגון ביחס למשתנים הפנים ארגוניים והתרבות הספציפית במקום.
וכמו שאנחנו החלטנו שאני הולכת להיות זמינה עבור הילדים, חשוב גם בארגון, להגדיר גורם שיתכלל את השינוי, שיהיה מומחה התוכן ויהיה זמין לשאלות של העובדים והמנהלים.
3. החל מהשלב הבא אנו מתחילים במסע חיפוש. לנסות ללמוד ולאתר מידע מבעוד מועד. כל מה שיקטין את חוסר הוודאות שלנו. מה אחרים עשו? איך זה נראה?
אנחנו התחלנו באיסוף מידע – הצטרפנו לקבוצות פייסבוק, שוחחנו עם אנשים בטלפון, בדקנו בתי ספר ומקומות מגורים. חקרנו, שאלנו, התלבטנו ולבסוף החלטנו.
היום, בעידן שבו ניתן לתקשר בכל מדיה אפשרית, בכל רגע נתון, יצרנו קשר בלי בעיה עם אנשים שעברו את אותו תהליך שאנחנו עברנו ושמחו לחלוק איתנו את הידע שרכשו. אני חייבת לציין שככל שנחשפנו ליותר אינפורמציה, גם רמת הבלבול עלתה, אבל כך יכולנו לעשות לעצמינו סדר ובתוך זה לבחור את הבחירות הנכונות לנו.
למשל, התלבטנו אם לגור בעיר או בפרבר. שתי האפשרויות נראו לנו קסומות אבל ככל שהעמקנו בנתונים הבנו שאורח החיים בפרבר יותר תואם את אופי וסגנון המגורים שאנחנו מתחברים אליו ומרגישים בו ביטחון כיוון שהוא דומה לאורח החיים שלנו בארץ.
בארגון, כדאי לבדוק האם צריך איש מקצוע שילווה את התהליך? האם נדרש לרכוש תוכנה מיוחדת? כמה זמן התהליך עתיד לקחת? עם אילו בעיות או קשיים אנו עתידים להתמודד? במידה ויש לנו קולגות בארגון אחר שעברו תהליך שינוי לאחרונה, כדאי להיפגש וללמוד מההצלחות ומהטעויות של אחרים. ולבסוף, למי שזה לא מפחיד אותו, ניתן להעזר בספרות מקצועית ולהתבסס על מודלים שנכתבו מתוך בחינת שינויים ארגוניים.
4. בסופו של דבר כדאי מאוד לבוא עם ראש פתוח לרעיונות חדשים, לשיטות אחרות ולדרך חיים שונה, במילים אחרות – גמישות. כי עם ולמרות כל התכנונים, המציאות יכולה להפתיע ולהיראות אחרת ואז נדרש תכנון מחדש והתאמה.
אנחנו רשמנו את הבת שלנו לגן מסוים, אחרי שנה חשבנו שיש גן אחר שיותר טוב ונכון עבורה. התלבטנו הרבה האם נכון לעשות עוד שינוי בכל תהליך השינוי הזה? האם זה לא יציף את כל הקשיים מחדש? לבסוף, החלטנו להעביר אותה, יש לומר בחששות כבדים, מה שהתברר כמהלך מוצלח ביותר.
5. הכי חשוב לזכור שהתחלות הן קשות! קשות לנו, לבני הזוג, לילדים, למנכ"ל ולעובדים, אבל הקושי הוא רק חלק קטן מהתהליך והוא יחלוף, וכשהוא יחלוף ההמשך עשוי להיות מתגמל.
בתחילת הרילוקיישן תחושת הבדידות הייתה חזקה. הגעגועים למשפחה, לחברים ולסביבה הטבעית צפים וצובטים את הלב כמעט בכל דבר, ותחושת הזרות גוברת. עם הזמן, לומדים להנות מהחדש, האחר, ההזדמנויות להתנסות, ללמוד, לחוות ולהכיר הופכות להיות מסקרנות ומחליפות את הקושי של ההתחלה.
עבורנו השינוי הזה הוכיח כמה כוחות יש בכל אחד ואחד מאיתנו, איך אנחנו מתמודדים עם קשיים ואיך מצליחים ללמוד כל יום משהו אחד חדש (לפחות). למדנו לבלות יחד כמשפחה ולייצר קירבה ועניין משפחתי גדולים משהיו, למדנו ליהנות מחוויות שונות ומגוונות שלא חווינו קודם לכן.
גם שינוי ארגוני יכול לערער את הסדר הקיים ולגרום לאי ודאות גדולה ואף לאיום, התמודדות טובה של הארגון והעובדים עימו מקפיצה את הארגון בכמה רמות והופכת אותו לארגון שיודע להתאים עצמו לצרכים המשתנים הפנים או החוץ ארגוניים ומכינה אותו לשינוי הבא.
רילוקיישן, כמו שינוי ארגוני, הינו תהליך הכולל מנעד רחב של רגשות והתמודדויות, ויש בו עליות ומורדות, בסופם אנחנו משתדרגים ומוסיפים לארגז הכלים שלנו כישורים ומיומנויות חדשים.
אני למדתי מהחוויה ששינוי הוא הזדמנות. הזדמנות לחלום ולהגשים, הזדמנות ללכת קדימה, הזדמנות לבדוק את היכולת של עצמי ולמתוח אותה עוד קצת, הזדמנות ללמידה אמיתית.
אז לכל מי שמתכנן שינוי ארגוני או אישי, מוזמנים לתכנן בהתאם לנקודות שדנה כתבה,
והכי חשוב,
להאמין. בעצמכם.
חגית