הנה הזדמנות לעצור רגע ולראות שכמנהלים, אנשי למידה ומשאבי אנוש, אתם אכן ניגשים לשינוי שעובר עלינו בצורה הנכונה. מקינזי פירסמה לאחרונה, את המחקר הזה והמסקנות שלו. הסקר נערך בין יותר מ800 עובדים בארה"ב. אז נכון אנחנו זה לא הם- אבל יש בהחלט דברים דומים ושווה לקחת את ההמלצות לתשומת הלב.
אז זה המאמר המלא.
ואלו הדברים החשובים:
עובדים שעובדים מהבית, חווים את היום יום שלהם בצורה טובה וחיובית. הם רתומים יותר למשימות ארגונית וחווים את הwell being שלהם כטוב ביותר מאשר אלו שעובדים ממקום העבודה הפיזי. שאלה שעולה אצלי בהקשר הזה - היא עד כמה האפקט הזה יימשך? האם גם אחרי כמה חודשים טובים, נגיד שנה שהם יעבדו בבית זה עדין יהיה מה שהם ידוחו?
אבות שעובדים מהבית רואים יותר יתרונות לכך מאמהות. שיוויון? זהו שלא. די ברור שכשנשים עובדות מהבית רק עושות יותר: גם צריכות לעבוד וגם לעשותא את עבודות הבית ולדאוג לילדים. אז הנקודה הזאת, לא ממש מפתיעה, אבל מבאסת בו"ז.
המצב הנוכחי מאפשר לארגונים לחשוב מחדש על חווית העובד שלהם ולתכנן אותה מחדש. בהקשר הזה גם למחלקת הלמידה יש מקום גדול כמחוללי השינוי. מכיוון שהידע של למידה ומתודות שונות להעברת המסרים, גם טכנולוגיים קיימת אצלם. זה ה"מאני טיים" שלהם בהצעה של כלים שיעזרו להעלות את החוויה הזאת, שהתמורה שלה היא עלייה בתחושת השייכות והאפקטיבות הארגונית.
אז מה עובדים צריכים בזמן הזה כדי שתהיה להם חווית עובד טובה?
יציבות תעסוקתית וכלכלית
תגמול
אמון בקולגות ומנהלים
הכרה
הוגנות
עמידה ביעדים
מיצוי הפוטנציאל שלהם בעבודה
אם ארגון לא יכול לתת תגמול או הכרה כלכלית (וזה המצב של רוב הארגונים כרגע) - עליו לתת מקום להכרה ופידבקים חיוביים. אחד הבסיסים של התואר הראשון בפסיכולוגיה הוא ההבנה שתגמול כלכלי לא מייצר מחויבות לאורך זמן כמו תגמול רגשי. זה הזמן שלכם כמנהלים להשתמש במנגון הזה ולתת לעובדים שלכם הכרה ופידבקים.
אז איך עונים על הצרכים האלה בהצלחה?
ביטחון ובטיחות: מנהלים צריכים להפגין מודעות רגשית ואמפטיה לעובדים שלהם. הם צריכים להבין ולאזן ביו דרישות העבודה לתקופה המאתגרת שהקורונה הביאה לפתחנו.
מערכות יחסים: אמון והכרה בעובדים חשובים ביותר למעורבות ולמחויבות הארגונית שלהם. ארגונים שהשכילו לשם את הדגש על זה אל בעבר - נשכרים מכך עכשיו. גם אם אתם לא שם - זה הזמן לייצר שינוי. כן, דווקא עכשיו יש לכם יכולת לסובב את המטבע.
תרבות ארגונית: יצירת תרבות שמעריכה את כלל עובדי הארגון,
רתמו את האנשים למשהו גדול מהם ותנו להם לתרום לזה. עובדים שעובדים למען משהו גדול חשים פי 4 יותר מחויבות ארגונית מכאלו שלא.
בשורה התחתונה אני חושבת שהמאמר הזה מעלה למודעות דברים שאנחנו יודעים אבל כדאי לעשות בדק בית ולוודא שהארגון שלכם לא שכח את זה. גם מבחינת תרבות ארגונית אבל גם מבחינתכם כמנהלים או כמחוללי ותומכי ארגון - כאנשי משאבי אנוש או למידה.
מבולבלים? לא יודעים מה קורה אצלכם או איך לישם את זה?
דברו איתי.
חיבוק מרחוק,
חגית